עולם של עסקים חברתיים – עופר פלין עם תמונת מצב על ההתפתחות העולמית של החשיבה ההיברידית

כולנו יודעים שתמונה אחת שווה אלף מילים ושחיים ומוות בידי הלשון, כבר למדנו מה הכוח הטמון במילה הכתובה ובכל זאת, כשמנסים להעביר תחושה, חוויה, מחשבה בתיאור מילולי, משהו ברגש עלול ללכת לאיבוד. בשורות הקרובות בחרתי לקחת את "הסיכון" ולנסות להמחיש שעולם העסקים החברתיים אינה תופעה רגעית, אלא תנועה עולמית שמלווה אותנו כבר עשרות שנים שרק הולכת ומתעצמת. זו חשיבה משותפת שחוצה גבולות, יבשות, מין ודתות ויש לה מכנה משותף חזק כסלע

לשנות את המציאות הכלכלית, החברתית והסביבתית של כולנו

כששואלים אותי מה ההגדרה לעסק חברתי אני מיד מחייך, ישנן שלל ניסיונות לתאר, לקבע, להגדיר ובכל זאת לעולם העסקי החדש הזה אין מסגרות מקובעות או תוויות מוכנות מראש. הרי רק באנגליה ישנן ארבע אבחנות שונות בין עסקים היברידיים, בארה"ב הם נקראים Social Business, וגם תחת ההגדרה הזו צמחו לנו עוד 3 ישויות חוקיות שמשלבות בין פעילות עסקית ומרות חברתיות, באטליה אלו הקואופרטיבים שמובילים את התחום ובשאר אירופה סקאלת השמות נעה בין Social Entrepreneurs לבין Business For Public Benefit

מה שחשוב זו לא התווית, זו המטרה: עסק חברתי הינו גוף המקדם מטרה חברתית/סביבתית בהתנהלות עסקית אך בניגוד לעסק רגיל, לא הוקם בראש ובראשונה כדי לייצר רק רווח לבעלים אלא לפתור מצוקה חברתית או סביבתית, מתוך התנהלות עסקית, לכן בניגוד לעסק רגיל המחפש למקסם את הרווחים שלו, עסק חברתי מחפש לקדם את מטרותיו החברתיות/סביבתיות, תוך יצירת יציבות כלכלית לעסק או ורווח הוגן לבעליו

החשיבה שמשלבת בין פרנסה בכבוד לבין מחשבה על האחר ועשיית טוב מלווה אותנו כבר מאות שנים, ישנן עדויות על קהילות שיתופיות כבר במאה ה-19 דוגמת Rochdale Pioneers שתמכה בעשייה חברתית ותרומה לצד רווחה מקצועית וכלכלית. אבל לשמחתי היא רק הלכה והשתכללה, יותר ויותר משאבים ומאמצים הושקעו בפיתוח הקונספט שיאפשר לנו לעסוק במטרה שחשובה לנו, לקום בבוקר ולפעול כדי לקדם את האג'נדה שלנו ולדעת שאת המרץ והזמן שלנו נוכל לנתב לטובת השינוי שאנו רוצים לייצר, אבל וזה אבל גדול, גם נתוגמל בהתאם, נפרנס את עצמנו ואת המשפחה ולא נצטרך יותר להפריד בין העבודה לבין העשייה שעושה לנו טוב על הלב

כיום המספרים מדברים בעד עצמם ומוכיחים כי לא מדובר בתופעה או טרנד חולף אלא על שינוי תודעה והבנה עולמית שאפשר אחרת. ב-1970 היו בארה"ב 80 ארגונים חברתיים שבחרו להתנהל בצורה עסקית כדי לצמצם את התלות שלהם בעמותות ולייצר רווח בכוחות עצמם, נכון ל-2012 יש מאות אלפי עסקים המקדמים מטרה חברתית תוך התנהלות עסקית ועשרות אלפי עסקים שמוכרזים כחברתיים ויחד הם מייצירם מחזור אדיר של כ-500 מיליארד דולר בשנה. באנגליה תוך פחות מעשור, זינק מספר העסקים החברתיים לרבע מיליון שאחראים על הכנסות של 98 מיליארד יורו. גם בשאר אירופה המציאות העסקית חברתית פורחת, עוד מתחילת שנות ה-50 מגזר הקואופרטיבים באטליה הוכיח כי קהילה, שיווין הזדמנויות ומטרות משותפות הן בסיס למציאות כלכלית וחברתית משגשגת ודוגמא מצוינת לכך הם מיליוני החברים בקהילה העסקית חברתית מהגדולות בעולם Coop italia שקיים מ1957 ומספק מקומות עבודה למאות אלפים, גם בספרד קואופרטיב מונדרגון מהווה כבר קרוב ל-60 שנים, ארגון על לקואופרטיבים וקהילות עסקיות חברתיות בהיקפים של למעלה מ-83.000 עובדים, מחזור שנתי של 12 מיליארד יורו ואפילו מסגרת חינוך אקדמית ל-9000 סטודנטים ויזמים. בכל רחבי הגלובוס המספרים רק הולכים וגדלים, 20.000 באוסטרליה, עשרות אלפים בהולנד וגרמניה, אפריקה, אסיה, מזרח התיכון, בכל מקום מזהים את הפוטנציאל וממשים אותו.

אבל תחום העסקים החברתיים לא נמדד רק במספר העסקים והארגונים, עדות נוספת להתפתחות ניתן לראות בצמיחת ארגוני התשתית, מסלולי הלימוד ומוסדות החינוך שמלווים ומכשירים יזמות עסקית חברתית. בשנת 1993 אוניברסיטת הרוורד הייתה היחידה בארה"ב שהכשירה ליזמות חברתית בראייה עסקית במסגרת תואר בבית הספר למנהל עסקים ורק ב-2001 הוכרז התואר האקדמי הראשון באוניברסיטת UEL, כיום מפת החינוך כוללת עשרות בתי ספר מקצועיים ומסלולים אקדמיים ליזמות עסקית חברתית. לבית הספר SEA לדוגמא ישנן 13 מרכזי הכשרה ברחבי ארה"ב ולבית הספר SSE בברטניה ישנן 6 שלוחות ברחבי המדינה. תארים אקדמיים ניתן למצוא בכל האוניברסיטאות המובילות דוגמת ייל, אוקספורד, הרוורד וגם במדינות כגון סקוטלנד, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד ופורטוגל וממש לאחרונה בית הספר Bainbridge בסיאטל חגג עשור לMBA הראשון בארה"ב ביזמות עסקית חברתית.

גם תחום המשאבים והתשתיות מתפתח בקצב מסחרר, בנק Grameen שהוקם על ידי מוחמד יונוס מקדם את התפיסה העסקית חברתית עוד משנות ה-70 באמצעות מיקרו הלוואות בהיקפים של למעלה מ-10 מיליארד דולר במיזמים בכל רחבי הגלובוס. עם השנים הצטרפו לדרך זו גם איגודי אשראי ובנקים חברתיים דוגמת Bank of America, Big society bank. קרנות השקעה ומימון כגון Kiva, Change.org, Schawb הלכו וצמחו ובעידוד חקיקה נכנסו לתמונה התקציבים הלאומיים דוגמת הקמת המחלקה הממשלתית Community Interest Companies בשנת 2001 בברטניה יחד עם קרן השקעות בהיקף של 100 מיליון פאונד ובדומה לכך תקציב ההשקעות בהיקף של 100 מיליון דולר ביוזמת הנשיא אובמה בארה"ב, או קרן SIB באוסטרליה בתקציב של 50 מיליון דולר. גם תחום ה- Crowd Funding וגיוס ההון על ידי ההמונים חווה זינוק מרשים, עוד ועוד ארגונים דוגמת Kickstarter, Razoo מגלים ומיישמים את הפשטות והאפקטיביות בגיוס הון קטן וממוקד לצורך הלוואות ומימון מיזמים בעולם השלישי ומדינות מתפתחות. גם על ישראל התופעה לא פסחה וניתן למצוא גופי מימון כגון Headstart ומימונה. ללא ספק הכפר הגלובלי הופך יותר ויותר לעולם חברתי שבו לאחד באמת חשוב מהאחר וכעת גם יש מה לעשות בנוגע לזה.

בהקשר זה של מדיניות והתייחסות ממשלתית לעסקים החברתיים חשוב לציין את התפתחות אגרות החוב החברתיות Social Income Bonds באנגליה ו- Pay for Success בארה"ב שנועדו כדי למדוד את העשייה וההשפעה החברתית של העסקים ההיברידיים ולתגמל אותם כלכלית בהתאם לתרומה והשינוי שהם יוצרים. על ההתפתחות הפיננסית הזו עוד נרחיב במאמרים בעתיד, אך חשוב לציין שהתגמול בא לידי ביטוי בהשקעה פיננסית כחלק מההפנמה וההוכחה כי העסקים החברתיים לא רק משיגים ומציגים תועלות עבור האוכלוסיות והמטרות שלשמן הם הוקמו, אלא בעיקר תורמים לחסכון בכספים ממשלתיים המושקעים לדוגמא בשיקום אסירים, קידום נוער בסיכון, השמת אוכלוסיות מוחלשות ועוד.

משאבים וקרנות שונות אלו נועדו לא רק כדי למנף את המגזר החדש אלא גם כדי להכשיר דור יזמים ולהעניק את הכלים והידע כיצד להקים עסק חברתי, איך לגייס מימון וכוח אדם ועוד אספקטים רבים שמטרתם להעצים את השפעת העסקים החברתיים. גם בישראל ניתן לראות צמיחה בתחום המשאבים וההשקעה בזכות קרנות כגון קרן IVN, קרן דואליס ,קרן טופז ' Impact First Investments ואפילו קרן ממשלתית בהתהוות. בנוסף ממש בימים אלו קרן Social Finance העולמית שפועלת בתחום האג"ח החברתי בארה"ב, אנגליה, קנדה ושאר העולם, מקימה גם בישראל קרן השקעות מבוססת SIB המיועדת להשקעות בתחום היזמות החברתית עסקית.

החשיבה העסקית חברתית ברחבי העולם מלמדת אותנו ששילוב בין חדשנות, יצירתיות ומטרה לטובת האחר הם פתח לכלכלה אחרת. מהעסק הזעיר ועד הקהילה השיתופית, מהארגון החברתי שקץ בתלות בתרומות, דרך המנהל העסקי שהפנים שכסף זה רק אמצעי ולא מטרה ועד עניי העולם שזוכים להזדמנות שווה בעזרת קרנות השקעה, בנקים ייחודיים והלוואות מזעריות, בכל העולם מבינים שיש דרך אחרת, יש חשיבה שונה, יש אפשרות לשלב בין לעשות טוב ולהתפרנס מזה בכבוד.

עופר פלין הוא מנהל שיווק עם מצפון שלאחר שנים בתחום הייעוץ לעסקים, עמותות ופוליטיקה ירוקה

גילה את עולם העסקים החברתיים וכיום הינו מנהל השיווק של Esco מרכז והכשרה לעסקים חברתיים